ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.

נואך בשווא שגיעוט

השארת תגובה

היום קראתי "שרשרת" תגובות על סטטוס בפייסבוק.
אחת התגובות הייתה התנצלות של מישהו על תגובה קודמת שלו שנתפסה בעיני מישהו אחר כעלבון.
ההתנצלות נכתבה כך (ציטוט מדויק):
"שה היה בשיא הצחוק ולא היה בקטע לעליב אם נעלבת אז אני מצתאר (:"
מיד אחרי זה הוא כתב תגובת תיקון כך:
" זה* "

ואני אומרת ש…

אני לא מבינה למה הדור הזה בכלל טורח לתקן שגיאות. לא חבל על הזמן והמאמץ?
זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש לראות איך במשפט קצר אחד הם מצליחים לייצר את כל סוגי השגיאות האפשריות, החל משגיאות כתיב\דקדוק אמיתיות, המשך בטעויות הקלדה וכלה בתיקונים האוטומטיים של המכשירים למיניהם.
בתוך ים השגיאות הזה הם מפרפרים, נאבקים, נאנקים מתקנים ושוב שוגים, מתקנים ושוב שוגים. וכל זה במקרה הטוב שבו הם מתקנים את מה שבאמת דורש תיקון, מה שאי אפשר להגיד על הבחור שכתב את התגובה לעיל.
טוב, נו, מה לעשות? עוד אחד מסימני הזקנה שבתוכי המביטה על העידן החדש ומאפייניו ומתקשה להתחבר אליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s