שמעתי היום את שאול מופז מתראיין בערוץ הכנסת.
בין השאר, הוא נשאל לגבי דעתו על ההערכות שהיו לפוליטיקאים מכובדים (כמו למשל שר הביטחון דאז), לפני שנה וחצי ויותר, על כך שלאסד נותרו רק עוד כמה שבועות\חודשים בודדים להיות בשלטון, דבר שכידוע לא קרה.
תשובתו התחילה כך:
"מטיבן של הערכות שהן נכונות לזמן שבו הן ניתנות".
ואני אומרת ש…
מטיבן של שטויות שהן שטויות לא רק בזמן שבו הן נאמרות אלא גם בהמשך.
מה זה הקשקוש הזה? ממש קיבלתי סחרחורת מהמשפט הזה.
אם הערכות נכונות לזמן שבו הן ניתנות אז איך בעצם הן יכולות להתייחס לעתיד?
אם הן מתייחסות לעתיד (כמו במקרה המדובר) אבל הן נכונות רק לזמן שבו הן ניתנות אז מה בעצם המשמעות שלהן?
במחשבה שניה, מאחר ולעיתים קרובות הערכות הפוליטיקאים שלנו הן חסרות משמעות בעיני, אז אולי סוף סוף התגלגל לידי הטיעון שמספק את הסיבה לכך.
20/05/2013 בשעה 18:49
עצוב לי.
עצוב לי שבזבזת דקות יקרות מחייך כדי להקשיב לדבריו של שאול מופז, ועוד דקות יקרות כדי לחבר על כך רשומה בבלוג.
תחשבי, אלה דקות שנגזלו מחייך ולא תקבלי בחזרה.
אמנם כתבת פה למעלה שאת אף פעם לא מתעלמת, אבל משאול מופז זו מצווה להתעלם. פשוט לא להכיר בקיומו של האיש הטיפש, השקרן והעלוב הזה.
20/05/2013 בשעה 19:10
אז זהו שלא בזבזתי דקות יקרות שכן ההאזנה לאיש הפתאטי הזה הייתה תוך כדי בישול ארוחת צהריים כך שזה היה לא יותר מאשר "זמזום יתושי טורדני" שקדח בראשי.
20/05/2013 בשעה 18:50
ואפשר לומר: הערכות נכונות לזמן שבו הן ניתנות והטיפשות נכונה תמיד.
21/05/2013 בשעה 0:36
לפני שקראתי את התגובות חשבתי על תגובה שהיא שילוב כלשהו של שתי התגובות האחרות אבל מכיוון שאלו כבר נכתבו אומר רק זאת, ששמעתי פעם, או קראתי, דברים שאמר עופר שלח על אנשי צבא, הוא אמר משהו בסגנון שכדי להיות איש צבא מצליח כל מה שצריך זה משמעת ויכולת חשיבה אסטרטגית אבל אינטיליגנציה היא ממש לא מצרך חשוב ולפעמים אפילו מכשול ולכן הוא לא מבין למה פעם אחר פעם האנשים האלו מצליחים להגיע לעמדות פוליטיות בכירות והוא בטח שלא רוצה לחשוב מה זה אומר על האנשים שבוחרים בהם.
ואני אומר שגם אם זה לא תופס במאה אחוז (לדעתי, אגב, זה לא רחוק מזה) אז שאול מופז הוא ללא ספק הדוגמה הקלאסית. וזה חוץ מהעובדה שיש לי ״חשבון אישי״ איתו מהטירונות שלי…
21/05/2013 בשעה 10:09
במה שעופר שלח אומר מסתתרת הנחה שכדי להגיע לעמדה פוליטית בכירה האינטיליגנציה היא כן מצרך חשוב וזה נושא שאני צריכה לחשוב עליו. נראה לי שלצערנו זה מצב שהוא יותר רצוי מאשר מצוי.
לגבי הסיפור של החשבון האישי שלך עם מופז מהטירונות שלך, אני מניחה שאיאלץ להישאר במתח עד שתכתוב אותו בבלוג המשפחתי יום אחד.