אתמול, שמעתי בתכנית "מה בוער" של רזי ברקאי, על העוול שעושים למשפחות אומנה שלוקחות לטיפולן ילדים נכים ופגועים.
ה״סידור״ של המשפחות האלו הוא שהן מקבלות 4000 ש״ח לחודש ״אוטומטית״, ועבור כל ההוצאות שיש להם מעבר לכך (ויש להם די הרבה כאלו), וקשורים לטיפול בילד, הם צריכים להגיש קבלות ולקבל את הכסף מהמדינה.
עד כאן הכל נשמע מצוין אבל הבעיה היא כזאת, ועל כך סיפר האדם שהתראיין בתכנית שהוא ואשתו (הורים ל-8 ילדים משלהם) הם משפחת אומנה שכזאת:
כל הוצאה הם חייבים להגיש בנפרד. הוצאות שונות מוגשות לגורמים שונים במשרד הרווחה. כל הדבר הזה מתנהל בדואר ישראל, ודואר ישראל בלבד (הס מלהזכיר פקס או אימייל, ירחם השם, וגם להשיג מישהו טלפונית זה בבחינת "נס גדול היה פה").
הכסף שמתקבל ממשרד הרווחה הוא רק 75% מהסכום שהם הגישו ואז הם צריכים לדרוש את שאר הכסף מהרשות המקומית שלהם.
באופן לא מפתיע, בתוך הסבך הביורוקרטי הזה, הכסף מגיע אליהם במקרה הטוב אחרי חצי שנה ובמקרה הפחות טוב אחרי שנה או שנה וחצי.
תגובת משרד הרווחה הייתה שהמקרים בהם לוקח לכסף להגיע כל כך הרבה זמן הם נקודתיים ונדירים.
ואני אומרת ש…
ביום שאכריז על תחרות הטמטום, ההתעמרות באזרחים טובים והאטימות וקהות החושים של הרשויות אז אין לי ספק שההתנהלות בנושא הזה תתחרה על אחד המקומות הראשונים.
זה כל כך מרגיז שאנשים עושים מעשה שכל כולו מבוסס אך ורק על רגש, חמלה אינסופית ואהבה טהורה. מעשה ששם את עצמם וכל היקר להם בצד למען טיפול בזרים גמורים. מעשה של צדיקים, לא פחות. אלא שאז הם הופכים למחלקת גביה וניהול חשבונות מול מערכת סבוכה, מסורבלת וחסרת יעילות.
אם הייתי רוצה להרחיק לכת אז הייתי אומרת שבכלל צריך להפוך את השיטה. לתת להם הרבה יותר כסף, לבקש מהם להגיש דו"ח כל כמה חודשים ואם הם קיבלו יותר ממה שהם הוציאו אז שהמדינה תעסוק בגביה מהם ולא כפי שזה היום.
אבל אני לא ארחיק לכת, שהרי אנחנו יודעים שאנשים שלקחו לביתם ילד מוגבל בשכלו ו\או מעוות ו\או נכה ו\או עיוור וכד' הם הרי ה-אנשים (בהא הידיעה) שמועדים לפורענות ולעושק של המדינה ולכן אבקש בשמם רק בקשה קטנטנה אחת:
תנו להם בבקשה להגיש דוח מרוכז אחת ל-X זמן מול גורם אחד בלבד שיקבל את הבקשה במייל ויהיה מחויב לדאוג תוך זמן סביר (חודש? או שהגזמתי לגמרי?) שהם יקבלו את הכסף.
את כל הבלגן ההיסטרי של הבירוקרטיה המגעילה שהם יצרו שינהלו הגורמים השונים בינם לבין עצמם מאחורי הקלעים.
בתודה מראש!
מיכל
27/05/2013 בשעה 17:15
פשוט נורא שכך מתייחסים לאנשים טובים כאלו
27/05/2013 בשעה 17:40
עצוב ומדכא.
29/03/2018 בשעה 14:12
וזה ממשיך. אנו משמשים כמשפחת אומנה, כסף החודש עד רגע זה לא נכנס. מחר חג
והכסף הוא רק קצה קצהו ליחס שמשפחות האומנה מקבלות, בעצם לא מקבלות, מהרשויות.
זוועה.
מקומם
מפחיד
ואין לי מושג לאן נגיע, הרווחה לא סופרת אותנו ואת ילדיינו.
29/03/2018 בשעה 14:17
ובנוסף, בחיים לא קבלנו 4000 שקלים.
זה סכום שאיני מכירה.
אבל באמת שהיחס סביב הכסף מייצג את היחס הכללי
למשפחות ולילדים.