ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.

האדם מחפש עצמאות

6 תגובות

אחי כתב כל כך יפה על הסוגיה של "מהי עצמאות בעיני" (כלומר בעיניו), אז בחרתי עבורכם פסקה אחת מתוך הפוסט שלו:
"קראו לי נאיבי, הזוי ואוטופיסט חסר תקנה (ואם אני באמת כזה, אני מקווה שלא אשתנה אף פעם), אבל העולם שאני מדמיין ורוצה לחיות בו הוא עולם ללא גבולות, שבו אנשים יכולים לעבור בקלות ממקום למקום, לפגוש אנשים חדשים ולתקשר איתם ללא מחסומים וללא דעות קדומות.
במובנים מסוימים, העולם היה כזה פעם, טרם עידן הלאומיות – כך למשל הגיעו גלי ההגירה העצומים לאמריקה והתאפשרה תחילתה של נדידת היהודים לפלשתינה – אבל כיום נראה שבני אדם נוטים יותר ויותר להסתגר בטריטוריות מובחנות, להכריז על "עצמאות" (שכבר כתבתי פה למעלה את דעתי עליה) ואז להקיא מתוכם את הזרים והשונים, או לפחות להסתייג מנוכחותם. לפעמים נדמה שביום שבו יפסיקו מדינות להכריז על עצמאותן והתבדלותן, אז תתאפשר עצמאות אמיתית וחופש לבני האדם עצמם".
(את הפוסט המלא שלו תוכלו לקרוא כאן: http://bit.ly/1aVdaHI)

ואני אומרת ש…

ברצוני לחזק את דבריו אבל מזווית מעט אחרת.
הבעיה המרכזית, כפי שאני רואה אותה, היא עצם קיבועה של העצמאות כאידיאל וכשאיפה נשגבת של בני אדם ומדינות כאחד.
תחשבו כמה השאיפה לעצמאות מרגישה לנו טבעית ומובנת מאליה עד שאיננו עוצרים לחשוב על זה אפילו. מה? מי לא רוצה להיות עצמאי?
ועכשיו תעצרו רגע.
ותחשבו שוב.
תחשבו אחרת.
תחשבו האם לא הייתם שמחים (כמוני) לחיות בעולם שיישא על נס דווקא את התלות ההדדית במקום את העצמאות.
עולם שיגדיר את התלות ההדדית כאידיאל וכשאיפה נשגבת של בני אדם ומדינות כאחד וישתית את ערכיו ומדיניותו עליה.
עולם שבו תלות הדדית לא תהיה דבר שנבהלים ממנו, נלחצים ממנו, שבזים לו, שרואים אותו בתור חולשה, עול, מגבלה וחסם.
עולם שמבין שהאסוציאציות שתלות הדדית מייצרת ומקרינה על כולנו הן למשל שוויון, עזרה, אכפתיות, דאגה, שותפות גורל, סולידריות ושאר מילים יפות שתראו כמה קשה ליישם אותן בעולם של אינדיבידואליסטים עצמאיים בלתי נלאים. בעולם שמלא ב"אני ואפסי עוד".
איך כתב אחי? (לא, לא, אל תחפשו את זה בפסקה שהעתקתי. תטרחו ותקראו את הפוסט המלא)
"כנראה שהמרחב היחיד שאפשר לייחס לו עצמאות וחופש, הוא זה המשתרע בין אוזניי".
אז הנה, שיתפתי אתכם במחשבות, שאיפות ובחלומות שיש לי שם במרחב העצמאי שמשתרע בין אוזניי.
מי ייתן ויום אחד הם יתגשמו. לפעמים חלומות מתגשמים.
אתם יודעים.

6 מחשבות על “האדם מחפש עצמאות

  1. תודה רבה על הרפרור וההפניה (:
    מה שעולה מכל זה בסופו של דבר, הוא הקונפליקט הנצחי שנמצא בבסיס הקיום האנושי – הסתירה הבלתי-ניתנת-ליישוב בין השאיפה לחופש וביטוי עצמי, לבין ההבנה כי אנחנו תלויים אחד בשני, ותמיד נהיה.
    אני מאמין שבני האדם בחרו ובוחרים מרצון לכבול עצמם אחד לשני ולהתקבץ בקהילות, מתוך הבנה כי אחרת יהיה רע יותר.
    אז התלות ההדדית היא גם אידיאל שכבר קיים בעולם, ואפילו אידיאל שמיושם בכל מקום בערך, אבל גם את זה אנחנו מצליחים לקלקל ולעוות, כי אנחנו רוצים תלות הדדית ושיתוף רק עם בני אדם שדומים לנו, או שחושבים כמונו, או שנראים כמונו, ושכל האחרים יילכו לעזאזל. וגם כשאנחנו מצליחים ליצור קהילה הומוגנית יחסית, עדיין מתהוות בתוכה קבוצות קטנות, שנלחמות על שליטה או משאבים או מעוניינות להשליט את ערכיהן על הקבוצות האחרות.

    בסופו של דבר, רק הפלת המחיצות לגמרי בין בני אדם, וגם בין "סוגים" ומינים שונים של בני אדם (וגם בין בני האדם ליתר שכניהם על כדור הארץ, אם יורשה לי, ויורשה לי), והחלת עיקרון התלות ההדדית בין כל בני האדם באשר הם, וההבנה כי כולנו, אבל כולנו, תלויים אחד בשני, רק אז, אולי, נוכל להגיד שהגיעה עצמאות וחופש אמיתיים לבני האדם ולשאר היצורים החיים.

    • אני לא חושבת שהאידיאל הזה קיים בעולם אחרת לא הייתי כותבת את הפוסט, אך לגמרי מסכימה עם המשפט האחרון שלך על הצורך בהחלת העיקרון הזה תוך ווידוא שהוא יחול על כולם כולל כולם כי אחרת אכן לא עשינו בכך כלום.

      • אדגיש: האידיאל כאידיאל, כרעיון ועיקרון, קיים. היישום שלו בפועל – לא כל כך.
        הוא אולי לא קיים כפי שאת רואה אותו בעיני רוחך, אבל העיקרון של תלות הדדית ושיתוף אינו חדש, והוא זה שעומד בבסיס של כל קבוצה אנושית – מרמת המדינה, דרך הקהילה המקומית ועד לרמת המשפחה. הוא העיקרון שמחזיק אותנו במסגרת של קהילות וקבוצות. את ואני אפילו נולדנו לתוך מסגרת שהתיימרה ליישם את הרעיון הזה (וכשלה, כנראה).
        אבל לרוב העיקרון הזה מיושם בפועל בצורה מעוותת, שמרוקנת אותו מתוכן, גם כי הוא משמש גם כדי להדיר קבוצות אחרות ולסמן מי "משלנו" ומי לא. וגם כי לפעמים הוא לא יותר מאשר מס שפתיים – כמו מנהיגים שמדברים על העם כעל "משפחה" וקוראים לסולידריות ול"אחדות".
        כמו הביטוי "כל ישראל אחים" – זה עיקרון יפה מאוד (שלא ממש תופס במציאות, אבל לא משנה), אלא שהבעיה איתו, שמי שחי לפי, בדרך כלל רוצה שהיהודים יהיו כמו אחים רק אחד של השני, ולא של אף עם אחר.

  2. ישי מתייחס בעצמאות בעיקר ליכולת לנדוד לכל ארץ שיחפוץ. אבל יש עוד פרמטרים רבים . את מדברת על תלות הדדית. אבל במסגרת החלום הזה שלך האם חשבת על ההתייחסות לכל הפרזיטים שינצלו זאת. האם יש פסול שקבוצה כלשהי תסרב לקבל לתוכה גורמים שליליים ותסגור בפניהם גבולות בין אם מדיניים ובין אם אחרים

    • לא בטוחה שהבנתי את דברייך, ואני מתייחסת בעיקר למשפט "במסגרת החלום הזה שלך האם חשבת על ההתייחסות לכל הפרזיטים שינצלו זאת" (ינצלו מה?) שכן שאר דברייך, אם הבנתי אותם נכון, מכוונים יותר לתפיסה שהציג ישי ולכן אשאיר לו להתייחס אליהם.
      אם התכוונת לכך שפרזיטים ינצלו את המעבר החופשי בין המדינות אז יש פה קצת "מיש-מש" בין החלום של ישי לחלום שלי שכן בחלום שלי של אידיאל התלות ההדדית איננו בהכרח כולל התרת מעבר חופשי בין מדינות.
      ההתחברות שלי לדבריו של ישי היה יותר בבחינת "הרמה להנחתה" לצורך הצגה של חשיבה פילוסופית, שאיננה מוכרת כל כך, על תפיסת העצמאות כאידיאל.
      אם אני טועה והתכוונת לניצול אחר, הבהירי למה כוונתך ואשמח להתייחס לכך.

    • בגורמים שליליים ובפרזיטים יש לטפל במסגרת החוק והשמירה על הסדר הציבורי. אפשר גם להקשות על קבלת קצבאות סעד או להקשיח את תהליכי ההתאזרחות או קבלת הוויזה, אבל אי אפשר לתייג קבוצות שלמות של אנשים כ"גורמים שליליים" רק בגלל שהם באים מארץ מסוימת, או בעלי אמונה דתית כלשהי, ולסגור בפניהן באופן מוחלט את הגבולות.

      וכן, לדעתי יש פסול בסגירת גבולות גורפת, משום שזה מתכון להתנוונות ודעיכה – לא רק של מדינות. גם של קהילות קטנות (בלי שמות) ושל חברות וארגונים מסחריים. ההיסטוריה מלמדת שמדינות וחברות רק הרוויחו מכך שאיפשרו הגירה חופשית (פחות או יותר) לתחומן, שכן בכך הן נחשפות לתפיסות עולם ולרעיונות חדשים, מאפשרות ייבוא של מוחות ויוצרות אינטראקציה מפרה בין תרבויות.
      גלי ההגירה הן מקור עוצמתה של ארצות הברית, וגם מקור כוחה של ישראל, שקיבצה אליה יהודים מתפוצות שונות, שכל אחת מהן תרמה את תרומתה למארג הכללי.
      בכל הגירה יש גם פרזיטים וגורמים שליליים, אבל בהם צריך לטפל נקודתית, לא על ידי נעילת השערים והשלכת המפתח לים.

      וסתם חומר למחשבה: ידוע שערבוב בין אנשים ממוצא אתני/גזעי שונה, יוצר ילדים בריאים יותר עם מערכת חיסונית חזקה יותר. וכמובן גם להיפך: שכשוך באותה בריכת גנים משכפלת מחלות ועיוותים גנטיים.
      אם זו לא התשובה הניצחת לגזעני כל העולם, אז אני לא יודע מהי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s