ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.

על (אחד) הדברים שלא תשמעו בתקשורת (היהודית)

5 תגובות

בתחילת השבוע שעבר התכנסו כמעט 200 נערות מישובים יהודיים וערביים בביה"ס הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא. הכינוס היה חלק מפרויקט ״פרלמנט נערות״ הפועל במסגרת ארגון שאני חברת הנהלה בו – שין-שוויון ייצוג נשים.
הדוברת המצוינת של הארגון שלנו, לירון בן יעקב, עשתה מאמצים גדולים לעניין את התקשורת כדי שיגיעו לאירוע, אך בדיוק כמו באירועים קודמים מי שנענו לקריאה ופרסמו את התרשמותם מהאירוע היו רק אנשי ונשות התקשורת הערבית בישראל. מסתבר שאת התקשורת היהודית כינוס שכזה לא ממש מעניין.

ואני אומרת ש…

זוהי רק המחשה אחת מני רבות לדרך בה התקשורת משפיעה ומעצבת לנו את סדר היום הציבורי, ולמעשה משקפת לנו מציאות על פי הבחירות שהיא עושה.
מהמידע אליו אני חשופה, שלא מתקשורת המיינסטרים, אני יודעת, לשמחתי הרבה, שהמפגש הזה בין נערות יהודיות לערביות איננו אירוע בודד, איזוטרי ונקודתי. במדינת ישראל יש די הרבה א.נשים יהודים/ות וערבים/ות שפועלים ללא ליאות במסגרות כאלו ואחרות לארגון של פעילויות, חיבורים, שיחות, שותפות ויצירת חברויות ושיתופי פעולה. כל אותם דברים בסיסיים הנחוצים כל כך ליצירתה של חברה משותפת שפויה ומתפקדת.
אלא שעל אף קיומם של אירועים, פעילויות ומפגשים שכאלו, קוראי העברית בישראל, (כמעט) שאינם זוכים לקרוא דיווחים תקשורתיים על כך.
היכן הדיווחים האלו? מי מכןם יודע שבכלל מתקיימת פעילות שכזו? מי מאיתנו יודע באיזה היקף? ומה התכנים שלהם? ומה התגובות? ואיזה תוצאות הם מביאים?
דום שתיקה.
למעשה, מי שניזון רק מתקשורת המיינסטרים רואה את הערבים עולים לכותרות כאשר מי מהם יוצא לפגע עם סכין, כשאשה נרצחת על רקע ״כבוד המשפחה״, וכמובן, כשהם ״נוהרים לקלפיות״. בזה פחות או יותר זה מתמצה. אז מה הפלא שבעיני רבים ורבות כאלו הם הערבים – חברה אלימה של מחבלים ומחבלות בפועל ובפוטנציה, חברה נקמנית החורשת רעתנו והקמה להורגנו יום יום שעה שעה. שהרי זו בדיוק התמונה המצטיירת לנו מהדיווחים בתקשורת. או ליתר דיוק ממה שבוחרת לדווח לנו התקשורת.
אז אנשי ונשות תקשורת יקרים, אנא הרימו את הכפפה, תיענו לפניות של הדוברים והדוברות, שאין לי ספק שמגיעות אליכם, ותתרמו את תרומתכם ה(לא) צנועה (בכלל) לביטול השפעתה המזיקה של הנהגה אטומה מפצלת ומקטבת. הנהגה שמסיתה ומשסה בחוסר אחריות משווע אזרחים/ות כנגד עצמם.
אנא דאגו לחשוף, להראות ולספר גם על אירועים אחרים.
אירועים שמראים שאפשר גם אחרת.
אירועים של קרבה, של פיוס ושל תקווה.
אירועים שיכולים לעשות את השינוי.
ותבואו על הברכה.

5 מחשבות על “על (אחד) הדברים שלא תשמעו בתקשורת (היהודית)

  1. מאוד חשוב מיכל,וחבל שאין לזה הג תקשורתי.
    אולי פייסבוק??
    יוסי

    • אז זהו, שבפייסבוק כמובן פרסמנו אבל זה נשאר בעיקר במעגלים המצומצמים של אלו שחשופים לפייסבוק של הארגון שלנו ולכמה שיתופים שחברות הארגון עושות, או לא עושות (אני עצמי לא שיתפתי את זה למשל).
      העניין הוא שלצד חשיבותו הרבה של הפייסבוק אז ההשפעה האמיתית על ה"ציבור הרחב" מגיעה (עדיין) מתקשורת המיינסטרים ולשם אני רוצה שיגיעו הדיווחים הללו.

      • יפה דרשת מיכל. לצערי זהו קול קורא במדבר התקשורת בעברית. אבל…. אנחנו כמובן נמשיך לעשות…

        • תודה. אנחנו מקפידות להשמיע את קולנו גם כאשר זהו קול קורא במדבר, ואת זה למדתי מאישה חכמה מאד שאת מכירה היטב ומקרוב מאד 🙂 ובהחלט נמשיך לעשות

  2. התכוונתי כמובן להד תקשורתי ולא הג
    Op 23 mei 2016 16:05 schreef "Jossi Gal" :

    > מאוד חשוב מיכל,וחבל שאין לזה הג תקשורתי.
    > אולי פייסבוק??
    > יוסי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s