קראתי בדף הפייסבוק של בת חפר נערה ששאלה את השאלה הבאה:
"מישהו יודע את מי מביאים לבת חפר בעצמאות ?!"
וזה דוגמת התשובות שהיא קיבלה:
"אפחדדדד", "לא מביאים אף אחד", "אין כלום", "לא מביאים אף אחד אין למועצה שלנו כסף", "תלכו למקום אחר או תשארו בבת חפר עם הרבה חברים ותשתעממו"
ואני אומרת ש…
אני כנראה כבר ממש זקנה ולכן אני לא מסוגלת לתפוס את ההיגיון של הנוער.
וכל כך למה?
בשנים האחרונות מרכזו של ערב יום העצמאות בבת חפר היה אמן שהגיע ונתן הופעה של 20 דקות חצי שעה. נכון, ברוב הפעמים הקפידו להביא אמנים רציניים לכל הדעות (יהודית רביץ, דני סנדרסון…) אבל זה כאמור היה עיקרו של הערב ומרכזו.
השנה החליט הצוות המארגן לוותר על האמן, ובכסף שהתפנה לייצר מסיבת רחוב גדולה שתכלול שפע של מתחמים שיכילו מגוון פעילויות שונות תוך מתן מענה לכלל הגילאים.
ובכן, בני נוער יקרים, אני מכריזה בזאת על תחרות נושאת פרסים יקרי ערך בין אלו שיצליחו להכניס אותי לראש שלכם שבו מתקיימת הלוגיקה הבאה:
אמן שמגיע ונותן הופעה של 20 דקות חצי שעה = מעניין ויש מה לעשות ביום העצמאות.
ואילו…
מתחמים לכל הגילאים שכוללים – מופע קרקס, מופע אקרובטיקה, ריקודי עם, ביתן שקוף להקלטת ברכות ולצילומים, מופע תאטרון בובות, מתנפחים, מתחם בירה ושירה בציבור, מסיבת נוער, מופע תופים, מופעי רחוב (ברייקדנס, סקייטבורד, ביטבוקס), ציור גרפיטי, משחקי מגנט ושולחן, מתחם מולטי מדיה וסימולטורים ודוכני "נחלת בנימין" = משעמם ואין מה לעשות ביום העצמאות.
"איכס, צעירים" כבר אמרנו?