ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.


2 תגובות

אתם הבנתם את זה?

חייבת לצטט לכם מילה במילה את שרת הבריאות, יעל גרמן, בעניין חיסון הפוליו. שמעתי אותה היום אצל רזי ברקאי, ואתם צריכים להבטיח לי שתתרכזו טוב טוב בזמן שאתם קוראים את זה.
כה אמרה השרה:
״אם אנחנו באמת רוצים למגר את הנגיף, אז מצד אחד אין שום סיכון… אם הילד מחוסן אין לו סיכון לחלות במחלה אבל יש לו סיכון לסביבה שהוא ידביק ויעביר את הנגיף הלאה.
אז בין חוסר סיכון כמעט שואף לאפס לבין סיכון כזה או אחר של הפצת הנגיף אני חושבת שכולם צריכים להירתם, לבוא ולהתחסן״.

ואני אומרת ש…

כבר הרבה זמן לא הזדמן לי להיות טרחנית מאוסה ולנתח פיסקה (הזויה משהו) שעמוסה בכל כך הרבה אי דיוקים הן לשוניים והן אחרים.
לצערכם\שמחתכם (מחקו את המיותר) לא אעסוק בעצם עניין החיסונים שכבר מאסתי בו לחלוטין. הפעם רק חפירות גרידא על כושר הביטוי של נבחרינו.
נתחיל בעניינים הלשוניים:
מה זה אומר ״יש לו סיכון לסביבה״? אמרי מעתה ״הוא מהווה סיכון לסביבה״.
כשאומרים ״מצד אחד״, אז מתי שהוא צריך להגיע גם ה״צד השני״. במקרה זה הוא משום מה לא הגיע, וחבל שכך.
גם את המשפט ״ידביק ויעביר את הנגיף״ אפשר ורצוי לנסח אחרת (כדי שלא נחשוב בטעות ש״הוא ידביק את הנגיף״). אפשר למשל לומר ״שהוא יעביר את הנגיף וידביק את מי שאיננו מחוסן״.
לסיום החלק הלשוני, שימו לב לביטוי – ״חוסר סיכון כמעט שואף לאפס״. אני לא חושבת שזה מה שהתכוונה השרה לומר. יותר סביר שהיא התכוונה ל״סיכון כמעט שואף לאפס״. לא ככה?
ועכשיו לתהיות נוספות בהתייחס לאותה פיסקה:
נתחיל במה שסגר את החלק הלשוני. אני לא בטוחה שאני מבינה לכמה בדיוק שואף משהו ש״כמעט שואף לאפס״.
חוץ מזה, האם זה לא סותר את המשפט שבו נאמר ש״אין שום סיכון״? בפעם האחרונה שבדקתי אז ״אין שום סיכון״ משמעותו ״סיכון אפס״. לא "שואף" ולא "כמעט".
השלב שבו נשברתי סופית הוא שלב ההשוואה שניסתה השרה לעשות על מנת לשכנע אותנו לקחת את ילדינו להתחסן. שימו לב למשפט הבא:
״בין חוסר סיכון כמעט שואף לאפס… לבין סיכון כזה או אחר״.
מה? בין מה למה? מה זה הבלה בלה הזה?
מי שיודע להכריע בין משהו שהסתברותו כמעט שואפת לאפס לבין משהו שהסתברותו היא כזאת או אחרת, שיקום.
אני, באופן אישי, התקשיתי מאד להבין מה היא רוצה ממני.


2 תגובות

איפה האבות כולם

היום שמעתי אצל יעל דן שיחה על נושא חיסוני הפוליו שהחלו בהם היום.
אחת הדוברות הייתה אישה בשם שירי גורמן, המשתייכת לקבוצת פייסבוק בשם "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש".
לא אלאה אתכם בכל דבריה אבל להלן ציטוט אחד מדויק ממה שהיא אמרה:
"אנחנו קבוצה של אימהות שמאד מוטרדות מהנתונים אליהם אנחנו נחשפות… בשבילנו כאימהות כשזה אמור להגיע לילדים שלנו זה מאד מטריד, זה מאד מדאיג".

ואני אומרת ש…

מישהו לעזאזל חייב להסביר לי אחת ולתמיד מה הבעיה של האנשים האלו לפתוח דף פייסבוק ששמו "הורים אומרים לא לחיסון הפוליו המוחלש " ו\או להגיד משפטים כמו "אנחנו קבוצה של הורים שמאד מוטרדים מהנתונים אליהם אנחנו נחשפים… בשבילנו כהורים כשזה אמור להגיע לילדים שלנו זה מאד מטריד, זה מאד מדאיג".
What is with you people?
לא, באמת. מה זה זה?
עולמנו רווי באמירות סטיגמטיות ומכלילות המתייחסות לאישה בתור המנקה, המבשלת, המגדלת את הילדים ובלה בלה בלה. אלא מה? למרות שזה לא מוצא חן בעיני, אז בבתים רבים וטובים המצב הסטיגמטי הזה של נשים הוא אכן המצב האמיתי. אז יאללה, נניח, נניח שזה בסדר להכליל כך (לא בסדר, אבל נניח).
אבל דאגה לבריאות הילדים??? למה פתאום לנכס את זה רק לאימהות? זאת אפילו לא סטיגמה רווחת וזה בוודאי לא המצב האמיתי (בשום בית שאני מכירה לפחות). אז מאיפה הדבר הזה הגיע?
האם יש למישהו ספק באשר לרמות הדאגה והאכפתיות של אבות לבריאות ילדיהם? האם מישהו חושב, כותב, אומר שדאגתם של אבות נופלת מדאגתן של אימהות כשזה מגיע לבריאות הילדים?
אז גב' גורמן היקרה, אודה לך מאד, אם בשלב ראשון תואילי נא לצמצם את האמירות הסטיגמתיות והכוללניות שלך לגבי נשים\גברים, אימהות\אבות, לפחות רק לאותם נושאים שמשתקפים ברמה כזאת או אחרת במציאות האמיתית ובכך תתרמי את תרומתך הצנועה לאי הרחבת השיח עם הטונים השוביניסטיים.
אם יתחשק לך, ורק אם לא קשה לך כמובן, אז בשלב הבא, את מוזמנת להרחיב את זה לכלל הנושאים. בנותייך ונכדותייך עשויות להודות לך על כך.
בתודה מראש!

מי שהסתפק בזה, יכול לעצור כאן, אני לא איעלב, אבל החלטתי, לאחר התלבטות קשה, להתייחס גם לגופו של עניין החיסון הזה, כפי שהוא נדון באותה שיחה.
מסתבר שהסיבה לכך שנותנים חיסון לילדים, שהם כבר בעצם מחוסנים, נובעת מכך שהחיסון ה"רגיל" שניתן אמנם מונע מלהידבק, אך המחוסן עדיין יכול להיות נשא של המחלה, וכאשר יש התפרצות, כפי שיש עכשיו, הוא עלול להדביק כאלו שאינם מחוסנים. מי שמקבל את החיסון הנוסף נמנעת ממנו היכולת להיות נשא ובכך קטן הסיכוי להתפרצות המחלה אצל אלו שאינם מחוסנים.

ועל זה אני אומרת ש…

אין לי מושג את מי מתכננים לחסן, אבל בעקבות השיחה הזאת מאד ברור לי שהילד שלנו לא ישמש כ"מגן אנושי" עבור אלו שמסיבות אלו ואחרות לא חיסנו את ילדיהם.
עם כל היותנו אזרחים טובים ושומרי חוק, אז הפתרון הזה נשמע לי הזוי משהו והפתרון היותר הגיוני, בעיני, הוא שמי שלא מחוסן יתכבד נא ויתחסן.
בתודה מראש!