ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.


2 תגובות

אני רק שאלה

אתמול הזכיר לנו John Brown (המצוין) מקרה שקרה לפני 9 שנים כדי להמחיש לנו שבכל הקשור ליחס לערבים במדינת ישראל "זה לא רק מג"ב, ומח"ש, זו מערכת שלמה שמעודדת פגיעה בערבים אם במעשה והסתה ואם בהתעלמות", כדבריו.
אתחיל בכך שאאמ:לק לכם את הסיפור שהוא סיפר, עבור אלו מכםן שלא בפייסבוק (יש כאלה?):
לפני כ-9 שנים, בליל חורף קר, עוצרים שני מג"בניקים 3 ערבים (למה? ככה. בגלל שהם ערבים).
"לאחר סיום "הבדיקה", הם הונחו לקחת אותם למחסום ליד מודיעין בכדי לשחררם".
במקום לקחת אותם למחסום ולשחררם, המג"בניקים מורידים אותם, כל אחד מהם בנפרד, באמצע הדרך, וזאת אחרי שהם דורשים מהם להוריד את הז'קט והנעליים (לילה קר, זוכרים?) ותוך שאחד מהם מיידה בכל אחד מהם אבן כשהם מתרחקים.
הסיפור הסתיים כך:
"לפני שנתיים החליטה השופטת איטה נחמן… לא להרשיע את השניים וכתבה: "לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות לחומרא ולקולא, תוך התחשבות בעברם הנקי של הנאשמים, תסקירי שירות המבחן בעניינם, וכן הפגיעה העלולה להיגרם מהרשעתם בדין, אני קובעת כי הנאשמים עברו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום מבלי להרשיעם בדין"."
הפוסט המלא כאן:
https://www.facebook.com/john.brown.3591/posts/1042894369130288

ואני אומרת ש…

כל הסיפור הזה מתחילתו ועד סופו, כל כך זועק, צועק, מרגיז ומקומם (וחס וחלילה לא מזכיר שום תהליכים מהעבר. חס וחלילה. אסור להשוות) שאתןם בטח לא צריכים את הפרשנות שלי עליו.
אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי הפעם רק להניח כאן שאלה רצינית מאד שלא ברורה לי בקשר להחלטת השופטת.
עפ"י השופטת, המג"בניקים עברו את העברות אך היא החליטה שלא להרשיע אותם "(מ)תוך התחשבות… (ב)פגיעה העלולה להיגרם מהרשעתם בדין".
מה? רגע.
סליחה.
מצטערת מאד.
לא הבנתי.
לפי הבנתי עריכת משפט וקביעת עונשו של מי שהורשע בדין משמשים כפתרון מעודן ומתורבת לשיטת ה"עין תחת עין". כלומר… עברת עבירה? פגעת במישהו? קבענו משפטית שאכן כך היה? ובכן זה בדיוק השלב שבו אנחנו פוגעים בך בחזרה ע"י הרשעתך וגזירת עונשך.
אז מה אני מפספסת כאן?
הרי הקביעה הזאת של השופטת חותרת תחת יסודותיו וזכות קיומו של בית המשפט, שכן לכל מי שמורשע בדין נגרמת פגיעה, וזה בסדר גמור משום שזאת כל המטרה מלכתחילה ברגע שהוחלט שהוא עבר עבירה.
נו נו. לשופטת (ולמדינת ישראל) הפתרונים.


תגובה אחת

האמת שמאחורי המילים

בסמינר שלקחתי הסמסטר על אי שוויון חברתי בארגונים קראתי מאמר שניתח תיאורי משרות שונות והראה כיצד ניתן לייצר אבחנה בין תפקידים שונים רק על בסיס תיאור התפקיד (שפה יוצרת מציאות כבר אמרנו?).
אחת הטענות במאמר הייתה שיש קשר בין דרגת הפירוט של המשרה לבין האופן בו היא נתפסת. ככל שההגדרה מפורטת יותר כך העבודה נתפסת כעבודה הדורשת יותר מיומנות ויותר כישורים וכמובן שבהתאמה התגמול והסטטוס החברתי שנלווה אליה גבוהים יותר.
טענה נוספת הייתה שבמחקרים שנערכו על תיאורים רבים של משרות נצפתה מובהקות בכך שמשרות של גברים נוטות להיות מתוארות בפירוט רב יותר מאלו של נשים.
יחד עם זאת, הודגש במאמר (שנכתב כבר ב-1990) כי בשנים שקדמו לכתיבתו התופעה הזאת התמתנה.
(פרטי המאמר:
Steinberg, Ronnie. 1990. Scocial Construction of Skill: Gender, Power, and Comparable Worth”, Work and Occupation 17: 449-483)

ואני אומרת ש…

ייתכן והתופעה התמתנה בתיאורי משרות "רשמיים" אך המציאות שנוצרה עדיין צרובה עמוק אצל כולנו ביחס שלנו למשרות שונות.
איך אני יודעת?
להלן משהו מהפיד בפייסבוק שהופיע אצלי השבוע (24 שנים מאז נכתב המאמר):

מחפשת מישהי לעבודות בית קלות

 

עבור אלו מכם שאולי לא כל כך הבינו "מה לא בסדר בתמונה", הכינותי לכם מראש הסבר מפורט על כך:
1) "הוצאת ילדה"
השימוש במושג זה מסתיר בתוכו מטלות רבות כמו הגשת ארוחת צהריים, משחק, שיחה, עזרה במקרה והילדה הגיעה עצובה או פגועה מביה"ס, עזרה בשיעורי בית ועוד. אפילו מס' השעות שכוללת העבודה הזאת לא מצוינות.
יתרה מכך, ההסתפקות במילה "הוצאה" איננו מעיד כלל על האחריות הרבה שיש בפעולה הזאת הכוללת גם ליווי (הסעה?) של הילדה הביתה וגם שמירה על היקר מכל עבור אותם הורים.
2) "בייביסיטר"
כאשר ניתחתי את הבקשה הזאת הבנתי לפתע שהמילה "בייביסיטר" במהותה מתארת מצב סטאטי, נייח.
למי שלא יודע, כמוני (עד שבדקתי באינטרנט), אז התרגום של שם העצם sitter הוא ישבן, והשימוש הנפוץ של המילה הזאת הוא למי שמשמש/ת כדוגמן/ית לצייר של פורטרייטים. כלומר מישהו שיושב ללא תנועה.
מעניין…
3) "עבודות בית קלות"
הגדרת הכביסה והבישול כעבודות "קלות" מקטינות באופן ברור מערכן ומחשיבותן (ואני שואלת ש: "אם הן כה קלות מדוע בעצם אנו נזקקים לשלם למישהי שתבצע אותן עבורנו?") וכמובן שהתגמול וההערכה עבורן ייגזר בהתאם.
יתרה מכך, העובדה שלא מפורטות המשימות מעבר ל"הוצאת ילדה" מסתירה מאתנו את המורכבות של עבודה שבה נדרש לדאוג לילדה במקביל לביצוע עבודות נוספות. התוצאה:
הערך הנתפס של העבודה הזאת היא של מן משהו קליל כזה שעושים אותו "על הדרך".
4) "שלוש נקודות"
העובדה שנעשה שימוש ב"שלוש נקודות" מעלה את החשד שמא יש "עבודות בית קלות" נוספות שלא צוינו אך איננו יודעים מה הן. יחד עם זאת, המסר הברור הוא שגם אם יש מטלות נוספות, אז לא מדובר על משהו משמעותי, שכן במקרה כזה לא היו מסתירים אותו מאחורי "שלוש נקודות". לא ככה?
עכשיו תחשבו…
כמה כסף יכולה לדרוש, וכמה ערך עצמי יכולה לפתח מי שמציעה עצמה לתפקיד שכולל בסה"כ "הוצאת ילדה מבית הספר" ו"עבודות קלות"?
לעומת, כמה כסף יכולה הייתה לדרוש, וכמה ערך עצמי יכולה הייתה לפתח מי שהייתה מציעה עצמה לתפקיד מורכב בהרבה הכולל אחריות רבה והדורש ידע מקצועי, למשל כמו זה:
מחפשת מישהי אחראית, אכפתית, מסורה וחמה שתגיע 3 פעמים בשבוע לביה"ס לאסוף את בתי ממנו, תדאג להאכילה, לשחק איתה, לשוחח עמה ולהעניק לה את מלוא החיבה, תשומת הלב והדאגה הנדרשים.
בנוסף אני זקוקה לכך שבמהלך השהות בבית יבוצעו במקביל גם העבודות הבאות:
כביסת בני המשפחה (כיבוס, תליה, גיהוץ, קיפול וסידור הבגדים בארונות).
בישול כל ארוחות הצהריים עבור כל ימות השבוע. (נדרש ידע בהכנת בשר, דגים, ירקות, פסטה ושאר תוספות שונות ומגוונות המשתנות משבוע לשבוע).
העבודה הינה בהיקף של 10 שעות שבועיות והיא עבודה מורכבת, הדורשת אחריות רבה מאד, ונדרש עבורה ידע מקצועי הן בבישול והן בטיפול בילדים.

למען הסר ספק:

אינני חושדת לרגע במי שפרסמה את ההודעה הזאת כאילו היא "חורשת מזימות קונספירטיביות" לצורך יצירת מצג שווא שיאפשר לה מלהתחמק לשלם שכר הוגן למי שתישכר לעבודה, ממש לא. אני רק מצביעה על ההפנמה של כולנו של הזלזול בעבודות אותן ממלאות בעיקר נשים ובהמעטת הכישורים, המורכבות והאחריות המתלווים לעבודות אלו.

ועל זה אני אומרת ש…

מי שחושב שלכבס ולבשל הן עבודות קלות – שיקום. ומי שכבר קם, מוזמן אלי הביתה לבצע (בהתנדבות כמובן) את העבודות הקלות האלו. ויפה שעה אחת קודם.