ואני אומרת ש…

קוראת עיתונים, שומעת רדיו, צופה בטלוויזיה ו…מתרגזת ומתרגשת ומתווכחת ותומכת ומתנגדת ורק דבר אחד לא עושה, לא מתעלמת. ואני אומרת ש…. למה לעשות את כל זה ביני לבין עצמי כשאני יכולה לעשות את זה ביני לבין בלוגי. אז הנה כאן לפניכם הגיגיי, מחשבותיי, דעותיי, אג'נדותיי כדי שגם אתם תתרגזו ותתרגשו ותתווכחו ותתמכו ותתנגדו ובתנאי שלא תתעלמו.


14 תגובות

האזינו האזינו

שלשום, שמעתי ברדיו אישה בת 71 שהתראיינה אצל רזי ברקאי לקראת הגעתו של הזמר שארל אזנבור להופעה בישראל.
בין השאר היא סיפרה, איך לה ולאחיה הייתה מחברת שבה הם היו כותבים ("מהר מהר" כפי שהיא אמרה), תוך כדי האזנה, את המילים של השירים שלו.

ואני אומרת ש…

נוסטלגיה, זה להבין שיש דברים ש"הדור הצעיר" לא יכיר ולא יבין והוצאת מילים של שירים תוך כדי האזנה להם זה בהחלט אחד מהדברים האלו.
אני אמנם לא בגילה של הדוברת 🙂 אך זוכרת גם זוכרת איך היינו יושבים עם הרדיו-טייפ שבתוכו קלטת (שנקראה אז קסטה) מאזינים, עוצרים, (מריצים אחורה אם לא קלטנו את המילים במדויק), רושמים, מאזינים, עוצרים וחוזר חלילה.
כיף גדול (כן? לא?) היה פה. תלוי איך מסתכלים על זה.